קנר נ' סלקום תקשורת בע"מ

פסק דין

1.התובע איש עסקים נסע בחודש מאי 2009 לצורך עסקיו לדום קוריאה. טרם נסיעתו יצר קשר עם נציג של הנתבעת, חברת הסלולר הנותן לו שירותים וביקש לדעת מה עליו לעשות על מנת שיוכל לעושת שימוש במכשיר אשר ברשותו גם בדרום קוריאה. נאמר לו כי הוא לא נדרש לעשות דבר וכי מיד עם הגיעו הטלפון יפעל ברשת המקומית.

2.אין מחלוקת כי המידע שנמסר לו היה שגוי וכי הטלפון לא עבד בקוריאה הדרומית. הנתבעת מסבירה זאת בטעות ביחס לסוג הטלפון אשר ברשותו האם מדור 2 או 3.

3.כמו כן אין מחלוקת כי התובע הצליח ליצור קשר עם נציג של הנתבעת אשר מסר לו כי הוא יכול לרכוש טלפון מקומי וכי הנתבעת תשיב לו את מחצית עלות הטלפון עד 50$.

4.התובע תובע פיצוי בסך של 7,600 ₪. לדבריו העדר קשר טלפוני גרם לכך כי עם הגיעו שלדה התעופה לא יכל ליצור קשר עם הנציג המקומי אשר היה אמור לפגוש בו ולהסיעו. לפיכך נדרש למונית למלון. רק במלון הצליח ליצור עמו קשר טלפוני. עד אשר הצליח לרכוש טלפון מקומי חלפו שלושה ימים, שכן נדרש כרטיס אשראי מקומי. לדבריו התנהלות זו גרמה לו נזקים בדמות הפסד יום עסקים- 1,000 ₪, חוסר יכולת לתאם את סוג המכולה אשר תוביל את המוצרים שרכש ארצה ונדרש למכולה שעלותה גבוהה יותר- 2,000 ₪, עלויות מונית ומכשיר סלולארי נייד כ- 600 ₪, נזק ישיר לעסק בגין 3 ימים ללא קשר עם העסק בארץ- 3,000 ₪, ועוגמת נפש – 1,000 ₪.

5.הנתבעת טוענת כי כבר בשדה התעופה יכל ליצור קשר עם מי שהמתין לו באמצעות טלפון ציבורי. בקוריאה רמת החדירה של הטלפון הסלולארי היא של 93% ולפיכך, יכל כבר במקום ולכל הפחות יום לאחר מכן לרכוש את הטלפון הנייד החדש ולא היו נגרמים לו הנזקים הנטענים. עדו היא טוענת כי על פיה דין הקיים היא אחראית רק לנזקים הישירם ולא לנזקים העקיפים כל עוד לא הוכח כי כשלה ברשלנות חמורה.

6.ראשית מוצאת אני כי אכן הנתבעת נושאת באחריות לטעות שנפלה מצידה והיא מודה בכך. השאלה היא גובה הנזק.

7.הנסיעה במונית למלון הינה נזק ישיר והוא תולדה ישירה של הטעות של הנתבעת. מדובר בחוסר יכולת להודיע על ההגעה מיד עם נחיתת המטוס ואין לצפות מן התובע כי יצליח מיד להתארגן על פתרונות חלופיים.

עלות רכישת המכשיר החלופי, מסכימה אני כי יש לפצותו במחצית מן העלות נוכח העובדה כי המכשיר עצמו נותר ברשותו והוא יכול לעשות בו שימוש או למכור אותו.

לפיכך הנני פוסקת בגין סעפים אלו פיצוי בסך של 450 ₪.

8.משהגיע התובע למלון יכול ליצור קשר באמצעות שירותי המלון. אכן כל דרכי ההתקשרות טלפונים ציבוריים ושיחות מן המלון אולי יקרות יותר או פחות נוחות, אך לא אוכל לקבל טענה כי אינן אפשריות וכי בגינן על הנתבעת לשאת בעלות נטענת של מכולה יקרה יותר. אין כל הסבר מדוע תיאומים אלו לא יכלו להיעשות מן המלון או מכל משרד אחר בו ניתן לרכוש שירותי תקשורת.

9.כך גם באשר לנזק לעסק בארץ. לא רק שמדובר בנזק שלא הוכח, גם בגמישות אפשרית בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא שמדובר בנזק אשר לא הוכח כי במאמץ סביר ניתן היה למנוע אותו. על התובע חלה החובה להקטין את נזקו.

10.יחד עם זאת מקבלת אני את טענת התובע כי לא יכל לרכוש באותו היום את הטלפון הסלולרי החדש. מדובר בארץ זרה שהוא על פי עדותו שם לראשונה. שפת הרחוב אינה השפה העברית או האנגלית וברי הוא כי כל ההתנהלות קשה יותר. אולי ניתן היה לרכוש טלפון תוך יומיים ולא תוך שלושה, אך לא אקבל את טענת הנתבעת כי היה עליו להצליח בכך באותו היום.

לפיכך, ברי הוא כי נגרמו לו הוצאות נוספות בדבר עלות שיחות טלפון, התרוצצויות מיותרות, הכל על מנת לקיים את התקשרות לה התחייבה הנתבעת. ברי הוא כי הדבר גם פגע בניצול הזמן שלו לצורך עסקיו, זמן יקר וקצוב במדינה זרה ורחוקה.

הנני פוסקת בגין ראש נזק זה סך של 1,500 ₪ .

11.לאור כל האמור לעיל הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,950 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 400 ₪, סך הכל 2,350 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: